ערר 8078/21

תקציר

ועדת הערר המחוזית בירושלים הכריעה בשני עררים בעניין היטל השבחה על נכס בשכונת נחלאות בירושלים. בערר הראשון, שהוגש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ("ערר הוועדה"), נטען כי השמאי המכריע לא פירט את נימוקיו להחלטה וחלק על הערכותיו לגבי פתרונות חניה ומימוש חלקי. בתוך כך, בערר השני, שהוגש על ידי הנישומים ("ערעור הנישום"), נטען כי לא חל שיפור בנכס בכל הנוגע לממ"דים וכי יש להפחית את כופר החניה מהיטל ההשבחה. בערר הוועדה הוגשה בקשה להפחתת היטל ההשבחה, בטענה כי המצב התכנוני הקודם כבר הביא בחשבון את פתרון קרן החניה. עם זאת, ועדת הערר אישרה את החלטת השמאי המכריע, לא מצאה כל טעות בהערכתו והסכימה עם הבהרתו כי המניעה התכנונית לחניה חלה על שני המצבים התכנוניים. הוועדה לא הציגה ראיות משכנעות לכך שהמצב הקודם איפשר פתרון חניה במקום. באשר לערר הנישומים דחתה הוועדה את הטענה כי יש להתייחס לממ"דים בנפרד משאר מרכיבי הנדל"ן. נקבע כי יש להחיל את הפטור לממ"דים רק במצב החדש, שכן חל השבחה בקרקע. בנוסף, קיבלה הוועדה את מסקנתו של השמאי המכריע כי יש להפחית את כופר החניה משווי ההשבחה עצמו ולא מהיטל ההשבחה, שכן הוא נחשב להוצאה הכרוכה במימוש ההשבחה. היטל ההשבחה ייקבע על מלוא הסכום של 914,000 ₪, כפי שייקבע על ידי השמאי המכריע, ללא הפחתה נוספת למימוש חלקי. ועדת הערר הדגישה כי פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין בורנשטיין לא התייחס ספציפית לסוגיה זו. בסיכומו של דבר, ערעור הנישומים נדחה, וערעור הוועדה המקומית התקבל באופן חלקי. היטל ההשבחה נקבע על 914,000 ₪, ללא הפחתות נוספות, והחלטת הוועדה אושרה לגבי שטחי הממ"דים וניכויי דמי הכופר לחניה. ההחלטה התקבלה על בסיס הכללים שנקבעו, כאשר הוועדה לא מצאה עילה להתערב בהערכת השמאי המכריע.