סע"ש 32042-11-19

תקציר

התובע, עובד לשעבר בחברה הנתבעת, הגיש תביעה נגד מעסיקו לשעבר בגין תביעות שונות הנובעות מהעסקתו וסיום העסקתו. התביעה העיקרית נסובה סביב תוקפה של תכנית קידום אישית משנת 2018 אשר התוותה את התנאים לקידומו הפוטנציאלי של התובע לתפקיד מנהל בכיר. בית המשפט מצא כי התכנית אינה מחייבת את הצדדים, שכן התובע לא עמד ביעדים שנקבעו בתכנית לקידומו. משכך, הנתבעת לא הייתה חייבת כלפי התובעת בתשלומים כלשהם המפורטים בתכנית. באשר לנסיבות סיום העסקתו של התובע, מצא בית הדין כי אמנם נפלו פגמים בהליך – קרי, הודעה מוקדמת של יום אחד לשימוע ופיטורי התובע במהלך מחלתו – אך לא מדובר בפגמים חמורים. הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 20,000 ₪ כפיצוי בגין הליך הפיטורים הפגום. כמו כן הורה בית הדין לנתבעת לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ בגין הפרות חוק הודעה מוקדמת לעובדים הקשורות לליקויים בהסכם העבודה. תביעותיה של התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש ועבודה בשעות נוספות נדחו, שכן בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענות אלה. עם זאת, בית המשפט מצא צדק בתביעת התובעת בעניין תלושי שכר פגומים והורה לנתבעת לשלם על כך 10,000 ₪. בתביעתו שכנגד של הנתבע נטען כי התובע הפר את חובת תום הלב והנאמנות בכך שנטל את הסודות המסחריים של החברה ואתחל מחדש את המחשב הנייד של עבודתו. בית המשפט מצא כי התובע אכן נטל מסמכים שאינם רלוונטיים לתביעתו והפר את חובת האמונים שלו. על כך נפסקו לנתבע פיצויים בסך 10,000 ₪. בנוסף, בית המשפט הורה לתובע למסור את כל המסמכים שלקח מהנתבע ולהשמיד כל עותק שהיה ברשותו בתוך 30 יום. כל צד היה אחראי לעלויות שלו. בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לשלם לתובע פיצוי בסך 32,000 ₪ בגין הסיבות האמורות. ההחלטה ניתנה ביום 27.2.2023, והתובע והנתבע עודכנו בהתאם.