בע"מ 2321/22

תקציר

בפסק דין זה, סכסוך של בני זוג לשעבר לאחר גירושין הגיע לבית המשפט עקב פרסום שני ספרי סיפורת שנכתבו לכאורה על ידי בן הזוג לשעבר של המבקש תחת שם בדוי. המשיב טען כי הספרים פוגעים קשות בזכותו לפרטיות ובזכותו לשם טוב, שכן הם מבוססים על חייהם המשותפים של בני הזוג וכוללים פרטים מזהים. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת המשיב למתן צו מניעה זמני, המורה למבקש להפסיק את החלוקה ולשלם פיצויים. המבקש ערער על החלטה זו פעמיים, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, אך שתי הבקשות נדחו. המקרה עסק בעיקר באיזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, כאשר בתי המשפט קבעו כי פוטנציאל הפגיעה בשמו הטוב של המשיב גובר על זכותו של המבקש לפרסם. בית המשפט העליון הדגיש כי מדובר בהחלטת ביניים ולא קבע את אחריותו של המבקש ללשון הרע. בהדגישו את היקף החופשה המצומצם לערעור ב"גלגול שלישי", דחה בית המשפט את הבקשה ואישר את החלטות הערכאות הקודמות. המבקש חויב לכסות את הוצאות המשיב, תוך שימת דגש על הקריטריונים הצרים למתן רשות ערעור במקרים כאלה.