תלה"מ 17791-01-22

תקציר

תיק הגירושין של בני הזוג היהודים עסק בקביעת תשלומי מזונות עבור שני ילדיהם הקטינים, מתחת לגיל 6, על בסיס הדין העברי. תחילה קבעה השופטת את הצרכים החודשיים של הקטינים על 1,500 ש"ח, כולל הוצאות חיוניות ולא חיוניות, וחילקה צרכים אלה להוצאות חיוניות (1,100 ש"ח) ולא חיוניות (400 ש"ח). על פי ההלכה, האב הוא האחראי הבלעדי לצרכים החיוניים של ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 6. עבור ילדים גדולים יותר, שני ההורים אחראים לצרכיהם בהתאם ליכולותיהם הכלכליות. לאחר מכן העריך השופט את מצבם הכלכלי של שני ההורים. האם עובדת במשרה מלאה בהנהלת חשבונות ואיפור מקצועי, עם הכנסה חודשית ממוצעת של 12,500 שקל, ואילו האב עובד כפקיד ומשתכר בממוצע 7,400 שקל בחודש. בהתחשב ביחס ההכנסות ובזמן שכל אחד מההורים שוהה עם הילדים – בעיקר האם, שכן לאב יש זכויות ביקור פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני – חויב האב לשלם 900 ש"ח בחודש עבור צרכיו החיוניים של כל ילד ו-160 ש"ח עבור צרכיו הלא חיוניים, ובסך הכל 2,120 ש"ח בחודש. סכום זה ישתנה עם הגיעם של הילדים לגיל 6, ויופחת ל-600 שקלים בחודש עבור מזונות כל ילד. השופטת פסקה גם לגבי התחייבויות כספיות נוספות, לרבות הוצאות רפואיות, חינוכיות וחריגות, ששני ההורים יחלקו ביניהן על בסיס יחס קבוע. האב ישתלם גם בהוצאות הדיור של הילדים, בין אם באמצעות שכר דירה ובין אם באמצעות החזרי משכנתא, על בסיס אחוז מהפרשות האם. פסקי הדין בעניין מזונות זמניים עומדים בתוקפם עד הגיעם של הילדים לגיל 6, ופסק הדין בתוקף מיום 11.10.2023.