עת"מ 35624-09-16

תקציר

חברה הגישה בקשה לדחיית מכרז פומבי לעבודות עפר וסילוק פסולת באילת, עד לתוצאות עתירה נגד דרישת סף שקבעה הרשות המקומית. הדרישה המדוברת מחייבת את המציעים להוכיח ביצוע פרויקט קודם של חפירה ופינוי קרקע מזוהמת מעל סף מסוים, בחמש השנים האחרונות. לטענת החברה, תנאי זה מגביל יתר על המידה ונתפר לטובת מציע ספציפי, נעדר כל הצדקה סבירה או מקצועית, מה גם שניתן לבצע את העבודה בקבלנות משנה. כמו כן, היא טוענת כי מסמכי המכרז אינם מפרטים די הצורך את היקף הזיהום, וכי אין דחיפות בביצוע העבודות. מנגד, הרשות המקומית מצדיקה את התנאי כחיוני להבטחת המומחיות הנדרשת לאופי הרגיש של העבודה, הכוללת קרקע מזוהמת בסמוך לאזורי מגורים. היא גם מפריכה את טענת תפירת המכרז וטוענת כי התנאי נקבע על בסיס שיקולים מקצועיים ומבחני קרקע. בית המשפט, תוך נקיטת זהירות, מוצא כי סיכויי הצלחת העתירה אינם גבוהים. היא מכירה בתפקידם של תנאי הסף בהבטחת הגינות והגבלת שיקול הדעת, אך עליהם להיות סבירים וקשורים לאופי המכרז. במקרה דנן, התנאי נראה מוצדק מבחינה מקצועית, והעותר לא הוכיח די הצורך אחרת. באשר לטענה בדבר מכרז "תפור אישית", בית המשפט ממליץ להיזהר ומוצא את טענות המבקש בלתי משכנעות. בהתייחסו למאזן הנוחות, בית המשפט מגיע למסקנה כי הוא אינו לטובת המבקש. בעוד שאי מתן צו המניעה עלול להוות נטל מסוים, האינטרס הציבורי בביצוע העבודות במועד, הכרוכות בסילוק קרקע מזוהמת משכונת מגורים, גובר על פוטנציאל הפגיעה. יתר על כן, הליך המכרז לא צפוי להסתיים במהירות, מה שמשאיר זמן להכרעה בעתירה. כמו כן, מחויבותו של המשיב לקיים את החלטת בית המשפט מפחיתה את הסיכון לאינטרס הסתמכות. הגם שסוגיית השיהוי הייתה יכולה להיות מטופלת טוב יותר על ידי המבקש, בית המשפט אינו מבסס את החלטתו על עילה זו בלבד, נוכח הקביעות לגופה של הבקשה. בסופו של דבר, הבקשה לצו ביניים נדחית. הצו הארעי מוסר, והמבקש נדרש לשלם הוצאות משפט למשיב. הרשות המקומית נדרשת להגיש תגובה לעתירה בתוך פרק זמן קצוב, ונקבע דיון מקדמי. ההחלטה מועברת לשני הצדדים.