ת"א 35376-09-18

תקציר

בית המשפט קבע כי זכות הגישה של המשיבים לערכאות אינה פוטרת אותם מהצורך להפקיד ערובה, מה גם שלא הוכיחו כי הדבר יפגע בגישתם לצדק. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת הבקשה, כתבי הטענות והתגובות, ובהתחשב בפסיקה הרלוונטית ובפרטי המקרה הספציפיים. זה כולל את הנסיבות הפיננסיות של המשיבים התאגידיים ואת הסיכויים של הצלחת התביעה. השופט נוקט משנה זהירות כאשר הוא מורה לצד להבטיח את תשלום הוצאותיו של צד אחר ומכיר בניגוד האינטרסים בין האינטרסים של הצדדים המעורבים. פסק הדין מאזן בין הצורך להגן על יכולתו של הנתבע להשיב הוצאות לבין האינטרס להקל על פעילותם של בעלי תפקידים המנהלים את הליך הפירוק של המשיבים. משכך, נדרשים המשיבים להפקיד סכום נמוך מהמבוקש על ידי המבקש, 80,000 ₪, כערובה לתשלום הוצאותיו של המבקש. סכום זה חייב להיות מופקד עד תאריך מסוים; אחרת, התביעה תיבדק לדחייה אפשרית. ההחלטה מתבססת על השלב המקדמי של ההליך ואינה מכריעה לגופה של התביעה.