תאד"מ 25207-11-19

תקציר

בית המשפט הגיע להכרעת דין בשני תיקים קשורים, ת"א 4955-01-19 ותד"מ 25207-11-19. ת"א 4955-01-19 הינה בקשה לביצוע שני שיקים בשווי 4,000 ₪ כל אחד, אשר נמשכו על ידי הנתבע זיסו ונפרעו לנח חיים. התובע, טל, טוען כי שיקים אלה הומרו לו כדין על ידי נח לפירעון הלוואה. תד"מ 25207-11-19 הינה תביעה כספית של זיסו נגד אלירז חליה ונח לפירעון השיקים בת"א 4955-01-19 בסך 8,000 ₪ וכן לפירעון חמישה שיקים נוספים בשווי 2,800 ₪ כל אחד. השופטת קובעת כי יש לדחות את התביעה בת"א 4955-01-19. מהראיות עולה כי ההלוואה המדוברת ניתנה ככל הנראה בדרך של עיסוק, ולכן חלות הוראות חוק אשראי הוגן. מאחר שטל, התובעת, לא עמדה בדרישות החוק – הכוללות הצגת חוזה הלוואה בכתב, תיעוד הסכמת הלווה וגילוי כל פרטי ההלוואה – התביעה אינה יכולה לעמוד. יתר על כן, השופט לא השתכנע מעדויותיהם של טל ונח בנוגע לתנאי ההלוואה, וטיעוניהם בדבר "עסקה סיבובית" הכרוכה בצ'קים אינם מחזיקים מעמד. באשר לתמ"ש 25207-11-19, השופט פוסק כי יש לדחות את התביעה כנגד הנאשם נוח. טענת ערבותו של נח לפירעון השיקים לזיסו על ידי אלירז אינה מוכחת דיה. מהמסרונים שהוצגו כראיה עולה כי נח דרש את תשלום השיקים ולא הבטיח את פירעונם על ידי צד שלישי. בנוסף, אין שום סיבה הגיונית שנח יתחייב לערבות כזו, שכן הוא וזיסו אינם מכירים. לפיכך, ת"א 4955-01-19 נדחית, ות"א 25207-11-19 נדחה כנגד הנתבע נוח. טל, התובע בת"א 4955-01-19, חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, וזיסו, התובע בתמ"מ 25207-11-19, חויב לשלם לנתבע נח הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.