דב"ע נג/17 - 3

תקציר

במקרה הנדון, עסק בית המשפט בסוגיה המורכבת של איזון חופש העיסוק מול ההגנה על סודות מסחריים לאחר סיום העסקה. העובד, טוני טועמה, עבד בחברת טכנו-גומי ליסיצקי בע"מ (ליסיצקי) והייתה לו גישה למידע סודי, כולל רשימות לקוחות. עם עזיבתו הצטרף ליבין פלסט בע"מ (יבין), שבהמשך פתח עסק גומי מתחרה תוך ניצול סודותיו המסחריים של ליסיצקי, מה שגרם לליסיצקי לבקש הגבלות משפטיות על שני הצדדים. בית הדין הדגיש כי בעוד שעובדים צריכים להשתמש בידע כללי ובמיומנויות שנרכשו בעבודה במקומות אחרים, סודות מסחריים מיוחדים חייבים להישאר מוגנים, במיוחד יחסי לקוחות וספקים. חשוב לציין, כי גם ללא תניית אי תחרות, גילוי סודות מסחריים על ידי עובד מהווה הפרה של חובות אמונים משתמעות. תוך יישום גישה מנומקת, הכיר בית המשפט בצורך לאזן בין האינטרסים הקנייניים של המעביד לבין תקנת הציבור המעדיפה תחרות חופשית וחופש עיסוק אישי כפי שהם מעוגנים בחוק יסוד: חופש העיסוק. כתוצאה מכך, היא אפשרה הגנה על הסודות המסחריים של ליסיצקי, והגבילה את מידת התחרות על ידי הטלת מגבלות על העובד ועל פעילותם של יבין לתקופה מקסימלית של שנתיים, החל מעזיבת העובד. החלטה זו מדגישה את יישומם של עקרונות תום הלב בסכסוכי עבודה וחוזיים, תוך הכרה בהתפתחויות ההלכתיות המודרניות הנוגעות לחירויות תעסוקתיות. עם זאת, כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפטיות שלו.