עת"מ 5878-02-17

תקציר

העותרים טענו כי ועדת הערר חרגה מסמכותה בכך שאישרה שימוש חורג בגן ילדים חדש בשכונת מגוריהם, בטענה כי הדבר מהווה חריגה משמעותית מהחוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה אינה מצדיקה התערבות שכן היא נופלת בגדר הסבירות. הבקשה להקמת הגן נמצאה מטעה, אך זו תוקנה במהלך הליך הערר, והוועדה בחנה בקפידה את ההשפעה הפוטנציאלית על העותר השכן. לפיכך אושרה ההחלטה לאשר את הבנייה. כמו כן, בית המשפט מצא כי החלטת הוועדה לא הייתה בלתי סבירה או התבססה על טעויות עובדתיות, שכן היא שקלה את השפעות הרעש והתנועה, והבנייה הבלתי חוקית הוכשרה. בסופו של דבר נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו, בתקווה שהדבר יעודד יחסים טובים בין העותרים לבין הגן.