ת"א 46956-05-23

תקציר

פסק הדין דן בתחולתה של תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת נוכחות קונסטרוקטיבית של נתבע בישראל בעת קביעת אופן ההמצאה (שירות ההליך) בהתקיים תנאים מסוימים. תקנה זו חלה כאשר הנתבע מתגורר מחוץ לישראל ויש לו נציג בתוך הארץ המייצג אותו באופן שוטף בקשר לענייניו. בית המשפט מדגיש את הצורך לפרש תקנה זו בזהירות, תוך מתן משקל הן לפסיקה המרחיבה והן לתנאים הספציפיים המפורטים בתקנה. מובהר כי על התובעים מוטל נטל ההוכחה לקביעת תנאים אלה. במקרה דנן, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שהנתבעים עמדו בקריטריונים המפורטים בתקנה 163(ג) הן עבור הנתבע מס' 1 והן לגבי עו"ד בן עזרא. טענות התובעים בדבר פעילותם ומצגיהם של הנתבעים לא נתמכו בראיות ואף הופרכו על ידי הנתבעת מס' 1. בנוסף, היעדרו של עו"ד בן עזרא, אף שנדרש בדרך כלל במקרים כאלה, לא נחשב מכריע שכן התובעים עצמם כיוונו את הדיון לתקנה 163(ג). בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובעים לא מילאו אחר הדרישות להכרה באמצאה לפי תקנה זו. משכך, נדחתה בקשתם להמצאה ביחס לנאשם 3 באמצעות הנתבע מס' 1 ועו"ד בן עזרא. התובעים חויבו לשלם לעו"ד בן עזרא הוצאות בסך 4,000 ₪.