בר"ע 13/66
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין עוסק במחלוקת על סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל במקרה של תביעת גירושין ותביעת מזונות ילדים שבאה בעקבותיה. על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), עניינים הכרוכים בתביעות גירושין מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. המשיב הגיש תביעת גירושין, בנימוק שאשתו הריונה עם ילדו של גבר אחר. זמן קצר לאחר מכן תבעה האישה מזונות מבית המשפט המחוזי, וזה ניתן. הילדה, באמצעות אמה, הגישה בהמשך תביעת מזונות נגד המשיב בטענה שהוא אביה. בית המשפט המחוזי העביר את התיק לבית הדין הרבני, מה שהוביל לערעור של הילדה. בית המשפט העליון קבע כי תביעת המזונות של הילד אינה כרוכה מטבעה בתביעת הגירושין, שכן היא לא נכללה במפורש בתביעת הבעל וצריכה להיות מוכרעת על ידי בית המשפט המחוזי. בית הדין הדגיש כי שאלת האבהות, המרכזית בשתי התביעות, תידון בבית הדין הרבני בכל מקרה, אך הכרעתו בעניין זה לא תחייב את בית המשפט המחוזי. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת המשיב בדבר חוסר כשרותו של הילד לא התבססה על ידע מסוים אלא על הנחות, והדין ההלכתי דורש ראיות ברורות לטענות אלה. בכך בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לקביעה בדבר מזונות זמניים, תוך פסיקת הוצאות למערער.
חקיקה מקושרת
בר"ע 13/66 פלונית (קטינה), באמצעות אמה נ' פלוני, עליון (22.5.1966)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.