סע"ש 42435-05-22

תקציר

התובע, עובד, תבע את מעסיקו לשעבר, הנתבע, בגין הטבות תעסוקה שונות שלטענתו לא קיבל במהלך עבודתו, לרבות הודעה מוקדמת על תנאי עבודה, גמול שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה, דמי מחלה, הפקדות לפנסיה ועוד. השופט פסק לטובת טענות התובע באופן חלקי והורה לנתבעת לפצות את התובע בהתאם. להלן פסקי הדין: - הנתבעת לא מסרה לתובע הודעה מוקדמת על תנאי העבודה, ולכן היא חייבת לו פיצוי בסך 2,500 ₪. - הנתבעת ניכתה שלא כדין משכרה של התובעת סך של 2,068 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת, ועליה להשיב סכום זה לתובע. - התובע זכאי לסך של 5,502 ₪ כגמול בגין עבודה בשעות נוספות שלא שולמו במהלך עבודתו. - התובע זכאי לסך של 7,738 ₪ כפדיון עבור ימי החופשה השנתית שלו. - התובעת זכאית לסך של 5,112 ₪ כדמי חגים עבור 36 ימי חג ובחירות. - תביעת התובע לדמי הבראה נדחתה מאחר שהשופטת קיבלה את חישוב הנתבעת, שהתייחס למשרה החלקית של התובע בחלק מחודשי עבודתו. על פי חישוב הנתבע, התובע חייב 3,189 ₪. - הנתבעת לא שילמה את הפקדות הפנסיה של התובע במשך כל תקופת עבודתו. הם חויבו לשלם 26,196 שקל כפיצוי עבור רכיבי הביטוח הפנסיוני עבור זכאות ופיצויי פיטורים. - הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בנוגע לתשלום הסופי של חשבון התובע. הם חויבו לשלם לתובע 8,000 ₪ כהוצאות משפט. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סך של 49,807 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועדים נקובים, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן, נמנע מהתובע כל שימוש בשיק שהונפק לו בספטמבר 2022. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על פסק הדין של בית הדין לעבודה בתוך 30 יום.