ת"א 21808-07-10

תקציר

המחלוקת נובעת מהסכם מכר שנחתם בין התובע (המוכר) לבין הנתבעים (הקונים) למגרש בית מגורים. התובעת תובעת את בטלות ההסכם ואת הפיצוי הקבוע בהסכם, בטענה כי הנתבעים לא עמדו בלוח התשלומים. הנתבעים טוענים מנגד כי מילאו אחר הוראות ההסכם ומבקשים לחייב את התובעת בביצועה, לרבות העברת החזקה, ותשלום סך 73,000 ₪ כפי שנקבע או לחילופין השבת הכספים ששולמו. חילוקי הדעות המרכזיים הם מועד התשלום עבור התשלום הראשון של 46 אלף שקל והסיבה להפרה יסודית של ההסכם. בפסק דין קודם בין הצדדים נקבע כי הנתבעים אחראים להפרה היסודית. עם זאת, השופט הנוכחי מוצא כי התנהגותו של התובע הצביעה על חוסר נכונות לקיים את ההסכם וכי הוא ביקש לבטלו בשל אי כדאיות העסקה. ביטולו החפוז של התובע, בהיעדר כוונה אמיתית לקיים את ההסכם, ומארבו לנתבעים בגין מחדל קל, מביאים את בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לדחות את תביעת התובע לפיצוי המוסכם. כמו כן, מאחר והסכום הנתבע מצוי בסמכותו של בית משפט השלום והודעת התובע מאשרת זאת, התביעה נדחית, והתובע נדרש להשיב לנתבעים 100,000 ₪. כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.