ה"פ 7467/08

תקציר

קבוצת נעימי ובנק הפועלים הסתבכו בסכסוך ארוך שנים שראשיתו בשנת 1991, אז תבע הבנק את הקבוצה בטענות שונות. זה הגיע לשיאו בהסכם פשרה משנת 1995, שנאכף כפסק דין. עם זאת, הליכים משפטיים מאוחרים יותר שיזם הבנק הובילו את קבוצת נעימי לטעון לביטול פסק ההסדר, בטענה שהבנק הפר את ההסכם. הבנק, מצדו, ביקש דחייה, בנימוקים שונים, כולל תקופת התיישנות ושיהוי. השאלה המרכזית היא האם ניתן לבטל את פסק הדין בפשרה בשל הפרה לכאורה של הבנק או פגמים אחרים. בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים רבים, כולל מקרה בולט שבו ניסתה קבוצת נעימי לתקן את כתב התביעה שלהם בתביעה אזרחית משנת 2006 כך שיכלול עילות לביטול פסק הדין בפשרה, שנדחה על ידי בית המשפט. החלטה זו אושרה בערעור ונדחתה גם בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. הבקשה הנוכחית עומדת בפני אתגרים משמעותיים בשל עקרון השתק החברה, המונע התדיינות מחודשת בסכסוכים שכבר הוכרעו בבית המשפט. ההליכים וההחלטות הקודמים יוצרים תקדים לפיו חלה תקופת ההתיישנות, ולא ניתן לערער על פסק הדין בפשרה בנימוקים שהציגה קבוצת נעימי. פסק דינו של השופט רביד בבקשת התיקון ודחיית הערעורים שבעקבותיו מהווים מעשה של בית המשפט. משכך, הבקשה הנוכחית, המבקשת לבחון מחדש את אותן עילות, אינה מתקבלת על הדעת. בנוסף, טענת המבקשים כי פסק הפשרה בטל בשל הפרתו הנטענת של הבנק אינה מתיישבת עם העמדה המבוססת לפיה פסקי דין כאלה ניתנים לביטול רק בהחלטת בית המשפט. גם ראש לשכת ההוצאה לפועל הבהיר נקודה זו בהחלטה משנת 2000. לסיכום, הבקשה לביטול פסק הדין בפשרה נדחית בעיקר בשל עקרון השתק החברה והחלטות קודמות של בית המשפט הנוגעות לתקופת ההתיישנות. מורכבותו של תיק זה מודגשת על ידי ההיסטוריה המשפטית הארוכה בין הצדדים, הכוללת הליכים ופסקי דין מרובים.