ע"פ 21700-07-10

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות, אשר הרשיע את המערער בפריצה לרכב, גניבה מרכב, היזק במזיד לרכב והחזקת רכוש החשוד כגנוב. האירוע התרחש ביום 23.7.2009 בקריית ביאליק, שם פרץ המערער לרכב, גנב שקית ובה כסף מזומן וכרטיסים שונים וגרם נזק לרכב ולמכשיר הקשר שלו. המערער נתפס בקרבת מקום כשברשותו חלק מהרכוש הגנוב, לרבות כסף מזומן וכרטיסי מתנה, ומכשיר GPS שלא הצליח להוכיח כי רכש כדין. בית משפט השלום הרשיע את המערער על סמך עדויותיהם של עדי התביעה, לרבות שוטרים וחברו של בעל הבית, ועל סמך הראיות הנסיבתיות. טענת המערער כי מצא את השקית הגנובה וניסה להחזירה, נדחתה כבלתי עקבית ובלתי הגיונית. בית המשפט הרשיע אותו גם בהחזקת רכוש החשוד כגנוב, שכן לא הצליח להסביר באופן משכנע את רכישת מכשיר ה-GPS. המערער טען כי ההרשעה התבססה על מסקנות הגיוניות מראיות נסיבתיות וכשלי חקירה, וביקש את זיכויו. עם זאת, בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו של בית משפט השלום, ולא מצא פגם בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט הסתמך על כלל "ההחזקה התכופה", המניח מעורבות בפריצה כאשר אדם נמצא ברשותו רכוש גנוב בסמוך לאחר הגניבה. באשר לאישום ההחזקה, הסכים בית המשפט עם בית משפט השלום כי הסברו של המערער לגבי מכשיר ה-GPS אינו סביר. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר מחדלי חקירה, וקבע כי אין בהן כדי לפגוע בהגנתו. לצורך גזר הדין טען המערער לעונש מאסר מופחת בשל נסיבותיו האישיות הקשות והיעדר ייצוג בתיק קודם. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על גזר הדין וקבע כי הוא מידתי ובלתי משוחד, אך הבחין בין עבירות פריצה ועוד, והפחית את העונש המותנה לשישה חודשים. המערער יליד שנת 1971 ובעל עבר של הרשעות קודמות, לרבות עבירות סמים, תקיפה ואיומים. ההחלטה הסופית הייתה לדחות את הערעור על גזר הדין וגזר הדין, עם כמה שינויים בגזר הדין. המערער חויב להתייצב ביום 20.2.2011 לתחילת ריצוי עונש המאסר של 12 חודשים, מתוכם שלושה חודשים במצטבר ושישה חודשים חופפים בגין עבירות שונות.