עפ"ג 28739-04-24

תקציר

במקרה משפטי זה הורשע המערער יונס אבו סבילה, צעיר בן 21 מתל שבע, בפירוק וגניבת ממירים קטליטיים מכלי רכב בנתניה, וכן בניסיון לבצע עבירה דומה, יחד עם אחיו. למרות שאין לו עבר פלילי קודם, הוא הודה באישומים אלה והביע מודעות להשלכות מעשיו, אם כי סירב לצורך בהתערבות טיפולית כפי שהמליץ שירות המבחן. בית המשפט גזר על אבו סבילה 10 חודשי מאסר, קנס, פיצויים למתלוננים ושלוש שנות פסילת רישיון נהיגה, לצד חילוט רכבו ששימש לביצוע העבירה. עם זאת, המערער ערער על עונש זה, וטען כי הוא חמור באופן לא פרופורציונלי בהשוואה לעונשו של אחיו של 18 חודשים, בהתחשב בעברו הפלילי הנרחב של אחיו. ההגנה ביקשה לקצר את תקופת המאסר לשישה חודשים וערערה על פסילת הרישיון וחילוט הרכב. בית המשפט הכיר בכך שהעבירות שבוצעו היו חמורות, תוך שימת דגש על אופיין השיטתי והמתוכנן של העבירות, שהן חלק מתופעה רחבה יותר, פוגענית, בעלת השפעה כספית משמעותית. היא אמנם אישרה את עונשי המאסר, הקנס והפיצויים בשל חומרת העבירות ואת מדיניות התביעה לטובת הרתעה בעבירות הקשורות לרכב, אך מצאה טעם בטיעוני המערער ביחס לעונשי הרכב והרישוי. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין די ראיות הקושרות את השימוש ברכב ישירות לביצוע העבירה כדי להצדיק עונשים נוספים אלה. בעקבות זאת בוטלו צווי פסילת הרישיון וצווי חילוט הרכב, אך העונש העיקרי של מאסר בפועל וקנסות כספיים נותר על כנו.