עמ"נ 20474-08-16

תקציר

הערעור מתייחס לדחיית בקשה לאיחוד משפחות שהגישו כמה מבני המשפחה, תושבי ירושלים. השאלה המרכזית היא האם יש לראות במערערים, שהתגוררו בעבר בשטח הרשות הפלסטינית, "תושבי האזור" כפי שקבע משרד הפנים, או שמא יש להעניק להם היתרי ישיבה בישראל. חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) אוסר על שר הפנים להעניק אזרחות ישראלית או רישיון ישיבה לתושבי אזורים מוגדרים. עם זאת, קיים חריג לקטינים מתחת לגיל 14, כדי למנוע את פרידתם מהורה משמורן השוהה בישראל כדין. על בית המשפט לקבוע האם יש לראות במערערים, שהיו בני 10 עד 12 בשנת 2005 ועברו להתגורר בירושלים, תושבי האזור, או שהם זכאים לרישיון ישיבה לפי תקנות הכניסה לישראל. מסקנת פסק הדין היא כי אין לראות במערערים תושבי האזור, שכן לא הייתה להם זיקה לאזור במשך תקופה ממושכת. זאת ועוד, חוק הוראת השעה אינו חל עליהם, והחלטת משרד הפנים התבססה על יישום שגוי של החוק. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר למשיב לעיון חוזר לפי תקנות הכניסה לישראל. המשיב מצווה לשאת בהוצאות המערערים, והפיקדון מוחזר למערערים.