ת"א 23689-10-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע בתביעת לשון הרע. השופטת קבעה כי תוכן המסרונים מהווה לשון הרע שכן הוא עלול היה לגרום נזק לתובעת ולפרנסתה. בהודעה, שנשלחה על ידי הנתבעת לאחד מלקוחות התובעת, נכתב כי העסק של התובעת נסגר. נמצא כי מדובר בסוג של פרסום, שכן הוא נשלח לצד שלישי ויכול היה להגיע לצד אחר, אך היקף הפרסום היה מזערי. הנתבעת לא יכלה להפעיל את הגנת תום הלב שכן היא לא נקטה צעדים לאימות אמיתות ההודעה טרם הפרסום. למרות שהתובע טען לנזק כלכלי, הדבר לא הוכח. עם זאת, נוכח אופייה של לשון הרע, הגורמת פעמים רבות לנזק בלתי מוחשי, פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 5,000 ₪, גם ללא הוכחת היקף הנזק המדויק. השופטת לא פסקה לתובע הוצאות משפט, נוכח הפער בין הסכום הנתבע לבין הפיצוי בסופו של דבר, וכן בשל הימנעותו של התובע מיצירת קשר עם הנתבע טרם הגשת התביעה. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע 5,000 ₪ בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, כאשר כל צד אחראי להוצאותיו המשפטיות.