רע"א 4003/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם. המקרה המקורי היה סכסוך על בעלות על דירה, ובפרט האם מדובר בדירה 3 או בדירה 4 בבניין בחולון. המערערת, עופר, טענה כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי וכי הם הבעלים של דירה 4, בעוד המשיב טען אחרת. פסק הדין מסכם את ההיסטוריה של התיק, ומפרט את הפרטים המרכזיים הנוגעים לבעלות על הבניין, השכרתו ורישום הדירות, וכן משכנתא שהוטלה על דירה 4. בית המשפט לא מצא טעם בטענותיו של עופר, אלא צידד במשיב וציין כי טענתו של עופר אינה נתמכת בראיות. השופטת הסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי עופר לא הציג טענה לכאורה וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתם. יתר על כן, גם בקשת הערעור נקבעה ככזו שהוגשה באיחור, מה שהצדיק עוד יותר את הדחייה. בסופו של דבר אישר השופט את ההחלטה המקורית, ופסק הוצאות למשיב. החלטה זו התקבלה על סמך הראיות ובהתחשב בכל הצדדים המעורבים, לרבות רשות מקרקעי ישראל, שטעויותיהם הוכרו אך לא נמצאו בהן די כדי לשנות את פסק הדין.