רע"א 1853/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של מחלוקת משפטית ארוכה על זכות הערעור על החלטה שניתנה על ידי רשם ההוצאה לפועל. פסק הבוררות המקורי, שאושר על ידי בית המשפט, לווה בהליכי הוצאה לפועל. בקשה לסגירת התיק הוגשה על ידי המשיבים, אשר נענתה על ידי הרשם. מספר ערעורים נדחו, והובילו לערעור בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי ערעור על החלטת בית משפט שלום, הפועל כערכאת ערעור על החלטת הרשם, טעון רשות. על פסק דין זה הוגש ערעור בבקשת רשות הערעור הנוכחית. לאחר ששקל את הפסיקות הסותרות במקרים קודמים, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים לערער ודן בבקשה ככזו. בית המשפט מוצא כי החוק הקודם בנושא לא היה ברור וייתכן שאיפשר שני ערעורים בזכות, שתוקנה כדי למנוע מצב זה. מאחר שההליך הנוכחי התרחש לפני כניסת התיקון לתוקף, חל החוק הקודם, הקובע כי לבעל דין יש זכות ערעור על פסק דין של בית משפט שלום. בנוסף, בית המשפט דן בעקרון זכותו של בעל דין לדיון נוסף בבית המשפט ובפרשנות הדינים הרלוונטיים. השופט ז' זילברטל מוסיף הערה המדגישה את זכות הערעור, ואילו השופט נ' הנדל מדגיש את החשיבות באי הכרה בזכות לשני ערעורים. פסק הדין מקבל את הערעור ומחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון בערעור.