עפ"ת 9739-09-21

תקציר

הנאשם ביצע עבירות נהיגה חמורות והפגין פזיזות כלפי החוק וצווי בית המשפט. כעבריין חוזר אשר היווה סכנה לציבור בעת נהיגה בשכרות וללא רישיון, מצא בית המשפט כי יש מקום לעונש מאסר ממושך, לצד עונש מותנה משמעותי. תקופת המאסר בפועל יצרה איזון ראוי בין חומרת העבירות לבין הצורך בהרתעה. באשר להפעלת עונש המאסר המותנה, קובע החוק כי תחילתו ביום מתן גזר הדין. במקרה זה, גזר הדין הקודם לא כלל מאסר, ולכן הוא החל בהתאם לפסק הדין. השופט פסק גם על החפיפה בין עונשי המאסר הנוכחיים והקודמים, ודחה את ערעורו של המערער תוך קבלת ערעור המדינה באופן חלקי. ערעור המדינה להפעלת המאסר המותנה התקבל, נוכח חזרתו המהירה של המערער להתנהגות עבריינית. גם תקופת פסילת רישיון הנהיגה בפועל נקבעה על 48 חודשים, המחושבים מתום צו הפסילה הקודם, בהתאם לתקנות התעבורה. בסך הכל, הערעורים הסתיימו בחפיפה חלקית של העונשים ולתקופה ממושכת של פסילת רישיון. השופט הדגיש את הצורך במסר ברור שירתיע את המערער ואת הציבור, נוכח חומרת העבירות. ההליך הטיפולי בו עובר המערער במאסר הוכר, אך צוין כי נסיבותיו של המערער אינן מצדיקות חריגה מכללי הענישה הרגילים.