רע"א 27442-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **ניתוח משפטי: רע"א 27442-11-24 (בית המשפט העליון)** **מבוא:** בקשת רשות ערעור זו עוסקת בסכסוך אזרחי הנוגע לתשלום דמי תיווך בגין עסקה לרכישת מניות בחברה זרה. ההליך הגיע לבית המשפט העליון לאחר שנדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר בתורו דחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום. **העובדות הרלוונטיות:** 1. **כריתת ההסכם:** המבקש רכש מניות של חברה זרה, כאשר המשיב שימש כמתווך בעסקה. גובה דמי התיווך ותנאי תשלומם סוכמו בין הצדדים בעל-פה ובאמצעות דואר אלקטרוני. 2. **תשלום חלקי ודרישת היתרה:** לאחר השלמת העסקה, שילם המבקש סך של 16,700 ש"ח למשיב. בהמשך, דרש המשיב את יתרת דמי התיווך. 3. **טענת המבקש:** המבקש טען כי ההתחייבות לתשלום אינה אישית שלו, אלא של חברת אחזקות שבבעלותו החלקית. כמו כן, טען כי הבהיר למשיב שהתשלום לא יהיה ישירות ממנו, וכי הכספים ששילם היו החזר הלוואה ולא תשלום עבור שירותי תיווך. 4. **הליכים קודמים:** * **פסק הדין הראשון (בית משפט שלום):** תביעת המשיב בסדר דין מקוצר התקבלה, וחייבה את המבקש לשלם את היתרה. * **הסכמה לביטול ופסק דין חדש:** במסגרת הדיון בערעור בבית המשפט המחוזי, הסכימו הצדדים לבטל את פסק הדין הראשון, ובית משפט השלום ידון בתביעה מחדש תוך התייחסות לסוגיות שפורטו. * **פסק הדין השני (בית משפט שלום):** התביעה התקבלה פעם נוספת, בקובעו כי נכרת הסכם, שהתחייבות המבקש היא אישית וללא הסתייגות, וכי התשלום שבוצע אינו החזר הלוואה. * **ערעור למחוזי:** המבקש טען כי פסק הדין השני זהה לראשון, ניתן בחופזה וללא תשתית עובדתית מספקת, ומנע ממנו להגיש בקשת פסלות. * **פסק דין המחוזי:** הערעור נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, כי אין טעות שבחוק, ודחה את טענות הפסלות לגופן. **החלטת בית המשפט העליון (השופטת ברק-ארז):** בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מבלי להידרש לתשובה. **ניתוח משפטי ועקרונות:** 1. **מבחן "גלגול שלישי" (רשות ערעור שנייה):** עקרון מנחה מרכזי הוא שהגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (ב"גלגול שלישי") היא חריגה, ונעשית רק במקרים יוצאי דופן, העומדים במבחן מצמצם. בבקשה זו, בית המשפט קבע כי המקרה "נטוע עמוק בעניינם הפרטני של הצדדים" ואינו מעורר שאלה משפטית כללית או תקדימית שראויה לדיון בבית המשפט העליון. 2. **הכרעה בממצאים עובדתיים ומהימנות:** בית המשפט העליון הדגיש כי התערבות בהחלטות בערכאות קודמות, במיוחד בכל הנוגע לממצאים עובדתיים ולהתרשמות בלתי אמצעית מהראיות, שמורה למקרים קיצוניים. בית המשפט המחוזי סבר כי השגותיו של המבקש נוגעות בעיקר לממצאים עובדתיים אלו, ולכן אין מקום להתערבות. 3. **טענת עיוות דין:** בית המשפט העליון דחה את טענת המבקש כי נגרם לו "עיוות דין" (miscarriage of justice). עיוות דין הוא מצב בו הליך משפטי הביא לתוצאה בלתי צודקת באופן קיצוני, ולרוב דורש התערבות ערכאת ערעור. כאן, בית המשפט קבע כי קביעות הערכאות הקודמות אינן עולות כדי כך. 4. **נימוק פסק הדין (מחוזי):** המבקש טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מנומק דיו. בית המשפט העליון, בהחלטתו, למעשה אימץ את קביעת המחוזי, שסבר כי אין מקום להתערב בפסק הדין. הדחייה של הבקשה מורה כי בית המשפט העליון לא מצא פגם מהותי בהנמקת המחוזי, או שההנמקה, כפי שהיא, הייתה מספקת בהקשר של דחיית הערעור. 5. **פסלות שופט (טענת המבקש):** המבקש העלה טענות לגבי פסלות שופט, הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דן בטענות אלו לגופן ודחה אותן. המחוזי קבע כי אין פסול בהחזרת הדיון לאותו שופט שדן בו במקור, וכי סמיכות הזמנים של מתן פסק הדין השני אינה מצדיקה פסילה. בית המשפט העליון, בדחייתו את בקשת רשות הערעור, אימץ למעשה את קביעת המחוזי בעניין זה. 6. **התחייבות אישית מול התחייבות תאגידית:** ליבת המחלוקת העובדתית נסובה סביב השאלה האם ההתחייבות לתשלום דמי התיווך הייתה אישית של המבקש או של החברה שבבעלותו. בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו כי מדובר בהתחייבות אישית, ובית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב בקביעה עובדתית זו. **חידושים משפטיים:** במקרה זה, לא מדובר בפיתוח או בחידוש משפטי מהותי. ההחלטה משקפת את היישום הסטנדרטי של הכללים הנוהגים בנוגע לבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", את חשיבות ההכרעה בממצאים עובדתיים ומהימנות על ידי הערכאה הדיונית, ואת הגישה הזהירה של בית המשפט העליון בהתערבות בהחלטות ערכאות קודמות. ההחלטה מדגישה את הסמכות של בית משפט להחזיר דיון לאותו שופט שדן בו, גם לאחר ביטול פסק דין בהסכמה, כל עוד הדבר נעשה כדין. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה משום שלא התקיימו התנאים המצמצמים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית המשפט העליון אימץ את קביעות בית המשפט המחוזי, אשר בתורו אימץ את ממצאי העובדה וההכרעות המשפטיות של בית משפט השלום. העניין נותר בגדר סכסוך פרטני בין הצדדים, ללא הצורך בהכרעה שיפוטית עקרונית או תקדימית ברמה הלאומית.