ע"פ 3725/19

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לערעור שעניינו הרשעתם של המערערים בעבירות זיוף, מרמה והלבנת הון. לאחר בחינת טיעוני הצדדים, דוחה בית המשפט את ערעור המערערים בדבר חומרת עונשם וגובה החילוט, תוך שהוא מקבל באופן חלקי את ערעור המדינה על החילוט. בית המשפט אינו מוצא כל טעות בגזר הדין המקורי, בקובעו כי העונשים תואמים את העונשים במקרים דומים, במיוחד בהתחשב במעורבותם של המערערים בעבירות חמורות שפגעו באוצר המדינה ובאמון הציבור. בית המשפט דוחה את טענת המערערים להקלה בעונשים על סמך המלצות מאסר על תנאי, ומדגיש כי המלצות אלה אינן מחייבות. כמו כן, מוזכרת השוואה למקרה דומה של אדם בשם תמיר, שם הופחת מעט עונשו. עם זאת, בית המשפט סבור כי עונשי המערערים משקפים כראוי את תפקידם בעבירות. באשר לחילוט לפי חוק איסור הלבנת הון, בית המשפט מגדיל את סכום החילוט כך שישקף את מלוא היקפה של עבירת הלבנת ההון, בסך של כ-15 מיליון ₪. עם זאת, בהתחשב במצוקתם הכלכלית של המערערים, בית המשפט מפחית את סכום החילוט לכ-2 מיליון ₪. החילוט מחולק כך שהוא כולל את הרכוש שנתפס מאביהם של המערערים ומתחלק שווה בשווה בין שני מערערים אחרים. לבסוף, בית המשפט מורה למערערים מס' 4 להתחיל לרצות את עונשם במועד קצוב, ולסיים את החלטתם באישור השופטים היושבים בדין.