ת"א 534/06

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד מספר נתבעים בבקשה להיות מוכרזים כבעלים של חלקות קרקע מסוימות. בעבר ניתן פסק דין חלקי לטובת התובעת לגבי חלק מהחלקות, בעוד שהמחלוקת על חלקות אחרות נותרה בין התובע לבין הנתבעת 5. התובע טען, כי ייפוי הכוח שהיה ברשותו מהנתבע מס' 1 מקנה לו זכויות קנייניות הגוברות על זכויותיה של הנתבעת מס' 5, אשר רשמה עיקול על החלקות. הנתבע מס' 5 טען כי זכויותיו של התובע אינן תקפות וכי עיקולו הוא הקודם. בית המשפט מצא כי אין צורך לקבוע את טיבן המדויק של זכויות התובע הנגזרות מייפוי הכוח והניח לצורך הטענה כי התובע רכש זכויות קנייניות. עם זאת, בית המשפט קבע כי הימנעותה של התובעת מלרשום זכויות אלה עד לאחר רישום העיקול משמעה כי זכויותיה של הנתבעת 5 קיבלו עדיפות. בית המשפט התייחס למספר פסקי דין קודמים שקבעו כי אי רישום הערת אזהרה אינו מעיד בהכרח על חוסר תום לב אלא תלוי בנסיבות. במקרה זה, חוסר שקידתו של התובע ברישום זכויותיו שלל את טענת הבכורה שלו. בנוסף, התייחס בית המשפט לחוקתיות המרשמים הציבוריים ולהשלכות של אי רישום עסקאות, דבר התומך בעמדתו של נאשם 5. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת כנגד הנתבעת מס' 5 והורה לתובעת לשלם לנתבעת מס' 5 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.