עפס"פ 41983-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין **עפס"פ 41983-06-26 ברש נ' הרשות לאכיפה במקרקעין**, המבוסס על הנתונים שהוצגו: ### 1. מבוא פסק הדין עוסק בערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות בקשה לפסילת שופט (מותב) מלדון בהליך לביטול צו הריסה מינהלי. השאלה המשפטית המרכזית שנדונה היא האם הבעת עמדה קודמת של מותב במסגרת פסק דין שבוטל (ומאוחר יותר הוחזר לדיון באותו מותב), מקימה "חשש ממשי למשוא פנים" המצדיק את פסילתו. ### 2. עקרונות משפטיים מרכזיים #### א. היעדר פסלות "אוטומטית" בהחזרת תיק לערכאה הדיונית העיקרון המשפטי המנחה שבא לידי ביטוי בפסק הדין הוא ש**החזרת הליך לטיפולו של אותו מותב בעקבות הכרעה של ערכאת ערעור אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית**. * **ההיגיון המשפטי:** בית המשפט העליון שב ומדגיש כי השופט הוא איש מקצוע האמון על היכולת להפריד בין התרשמותו הקודמת לבין חומר חדש שיוגש בפניו. אין להניח כי דעתו של השופט "ננעלה" אך בשל העובדה שנתן בעבר החלטה שהתבססה על התשתית העובדתית שהייתה מונחת בפניו באותו זמן. #### ב. מבחן "החשש הממשי למשוא פנים" בית המשפט נדרש לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לפי פסיקה זו, כדי ששופט ייפסל, לא די בתחושת אי-נוחות סובייקטיבית של בעל דין, אלא נדרש קיומו של **חשש ממשי** (אובייקטיבי) כי השופט אינו יכול לדון בתיק בלב פתוח ובנפש חפצה. * **הבחנה בין טענות ערעוריות לפסלות:** בית המשפט מדגיש כי טענות התוקפות את קביעותיו העובדתיות או המשפטיות של המותב (למשל הטענה כי הטיעונים נטענו "בעלמא") הן טענות השייכות למישור הערעורי (ערעור על פסק הדין לגופו) ואינן יכולות לשמש עילה לבקשת פסלות. ### 3. חידושים והדגשים בפסיקה למרות שמדובר ביישום הלכות קיימות, פסק הדין מאשרר ומרענן מספר נורמות מנחות: 1. **האבחנה בין "פתיחות מחשבתית" לבין "דעה קדומה":** בית המשפט מבהיר כי גם אם שופט הביע דעה נחרצת על סמך חומר הראיות שהיה בפניו בנקודת זמן מסוימת, אין בכך כדי ללמד על חוסר יכולת לדון מחדש בתיק אם תונח תשתית עובדתית מתוקנת. 2. **מניעת "פורום שופינג" (Forum Shopping):** פסק הדין מרמז על כך שהגשת בקשות פסלות במצבים כאלו עלולה להיתפס כניסיון טקטי לעכב את ביצוע הצו (במקרה זה, צו הריסה), ובית המשפט אינו נותן יד לשימוש לרעה בהליכי הפסלות לשם עיכוב הדיון או החלפת המותב מטעמים זרים. 3. **הפניה לסטנדרטים מחייבים:** הפניית הנשיא עמית ל"עשרת הדיברות" בדיני הפסלות (עפ"ס 41432-12-25) מלמדת על מגמה של בית המשפט העליון ליצור סטנדרטיזציה וודאות משפטית בסוגיה רגישה זו, כדי למנוע את השחיקה באמון הציבור במערכת השיפוט. ### 4. סיכום ההלכה היוצאת מפסק הדין היא שערכאת ערעור המשיבה תיק לערכאה קמא, אינה יוצרת "זיהום" של ההליך. על הטוען לפסלות להראות נסיבות מיוחדות ומשמעותיות מעבר לעצם העובדה שהשופט כבר נחשף לתיק והביע דעה קודמת. ללא הוכחת נטייה מוקדמת או הוכחת קיום "דעה נעולה" שאינה ניתנת לשינוי, בקשת הפסלות תידחה, תוך שמירה על עקרון רציפות הדיון בערכאה הדיונית.