ת"פ 44939-12-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה מכמה נימוקים. ראשית, כלל הסופיות בענייני צד קובע כי שאלות שאינן קשורות לליבת המחלוקת מותרות רק בשל הפוטנציאל לפגוע במהימנותו של עד, והתשובות הניתנות להן הן סופיות. מאחר שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לסוגיה המרכזית של סכום השוחד שקיבל לכאורה הנאשם והסיבה להם, הם נופלים לקטגוריה זו של ענייני צד. לפיכך, לא יתאפשר ניסיונו של הנאשם להשתמש בהם כדי להטיל דופי באמינותו של עד המדינה על סמך שקרים לכאורה על עסקאות פיננסיות שאינן קשורות. פעולה זו תוביל גם להרחבה מיותרת של היקף הניסוי. שנית, מסירת המסמכים, ובעיקר כרטיסי הלקוח, תפלוש לפרטיות עסקיו של עד המדינה, דבר המהווה פגיעה מיותרת באינטרסים שלו, במיוחד בהתחשב בחוסר הרלוונטיות של המסמכים לסוגיה המרכזית. שלישית, איתור כל המסמכים המבוקשים יהווה נטל בלתי סביר על העד, במיוחד כאשר הם אינם קשורים ישירות למחלוקות העומדות על הפרק. התועלת הפוטנציאלית להגנה גוברת על הפגיעה האפשרית באינטרסים המוגנים של העד. בית המשפט מכיר אמנם בחשיבותה של חקירה נגדית להערכת מהימנות עדים, במיוחד במקרה זה, אך עליו לאזן גם בין שיקולים אחרים. לבסוף, ההחלטה אינה מגבילה את יכולתה של ההגנה לערער על עדותו של עד המדינה או על נטל התביעה להוכיח את טענותיה מעבר לספק סביר. זוהי החלטת ביניים בלבד בעניינים פרוצדורליים.