בצה"מ 19422-06-24

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של מכלול הראיות, לרבות תצהירים, ושמיעת טיעוני הצדדים, החליט השופט כי הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי, יחד עם הבקשה החלופית לעיכוב ביצוע הצו, יידחו. הדין בדבר פגמים פרוצדורליים בהוצאת הצו, כפי שהותוו בפרשת סעד חטיב, תומך בהוצאת צו הריסה חדש אם יתוקן הליקוי. במקרה דנן, הצו הקודם בוטל עקב טעות פרוצדורלית, והמשיבה תיקנה מאז טעות זו. באשר לתנאים למתן צו הריסה, לא הוכיח המבקש עמידה בדרישות לפטור מהיתר בנייה. הבניין גם אינו עומד בתכנית החלה, והמבקש לא הפריך טענות אלה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא פגמים משמעותיים בצו המצדיקים את ביטולו, ודחה את הטענות בדבר אכיפה בררנית וקיומו של אופק תכנוני. המבקש לא הצליח להוכיח כי אחרים במצבים דומים זכו ליחס שונה, והבניין אינו תואם את תכנית המקרקעין החלה. לבסוף, בשל אי התאמת הבנייה לתכנית הקרקע, אין לבית המשפט סמכות לעכב את צו ההריסה. לפיכך, קבע השופט כי יש לדחות את הבקשה לביטול או עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, וחויב בהוצאות המשיב בסך 3,500 ₪.