ת"א 11077-06-22

תקציר

התובע, סוחר רכב, רכש ביטוח סחר מהנתבעת. על פי הפוליסה, כלי הרכב שברשותו היו מבוטחים לצרכים עסקיים ולא לשימוש פרטי. התובע טען כי ביום 9.10.2021 נהג ברכב שטח מסוג רנגלר לקונה כאשר פגע באוטובוס וגרם נזק לרכב. הוא דרש מהנתבעת פיצוי בגין ההפרש בין מחיר המכירה לשווי הרכב לפני התאונה. הנתבע סירב, בנימוק של חשש לאמיתות גרסתו של התובע לאירועים ואי בירור החבות הביטוחית. התובע תבע את הנתבע לפיצויים. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע הצליח להוכיח את התרחשות התאונה אך לא הביא ראיות מספיקות למועד התאונה. השופטת פירטה סתירות וחשדות רבים סביב טענת התובע, לרבות חוסר עקביות בעדויות העדים, היעדר ראיות מצולמות והתנהגות מוזרה בנוגע למכירת הרכב והודעה לחברת הביטוח. באשר לטענת הנתבע לפטור מתשלום לפי סעיפים 24 ו-25 לחוק חוזה הביטוח, פסק בית המשפט לטובת הנתבע, וקבע כי התובע הפר את חובותיו בכך שלא הודיע לנתבע במהירות ושיתף פעולה לבירור החבות הביטוחית. מעשיו של התובע, לרבות מכירת הרכב במהירות וללא תיקון, פגעו ביכולתה של הנתבעת לברר את חבותה ולאמת את הנזק ואת הקשר שלו לתאונה. משכך, דחתה השופטת את תביעת התובע והורתה לו לשאת בהוצאות הנתבע, לרבות שכר טרחת החוקר ושכר טרחת עורך דין בסך 16,000 ₪. לתובע ניתנה זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 60 יום.