ערר 85081/14

תקציר

פסק הדין מתייחס לנכס בו הקומה העליונה לא עמדה בדרישות תכנית ג/1 לבניית חדרי יציאה המובילים לגג. לא ניתן היה ליישם את התוכנית מכיוון ששטח הקומה העליונה היה רק 76% מהקומה שמתחתיה, פחות מ-80% הנדרשים. נדרשה הקלה להעתקת שטחים בתוך המבנה כדי להגדיל את גודל הקומה העליונה, שניתנה על ידי ועדת התכנון המקומית. הקלה זו היוותה אירוע מיסוי, והיטל ההשבחה נבחן במועד קביעת ההקלה. זאת, בהתבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שקבעו כי הגדלת הזכויות במסגרת תכנית "אם" מחזקת גם את הזכויות במסגרת תכנית "בת". בפסק הדין הובהר כי יש להטיל את היטל ההשבחה על חדרי היציאה לגג ממועד מתן ההקלה, שכן רק אז עמד המבנה בדרישות. עם זאת, תכנית ג', שבוטלה לפני אישור ההקלה, לא יכלה להצדיק היטל השבחה שכן היא לא הייתה ניתנת ליישום בנכס. לפיכך, הערעור התקבל באופן חלקי, והתיק הוחזר לשמאי המכריע לצורך חישוב מחדש של ההיטל במועד ההקלה.