רע"א 7909/20

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת בה טוען בואופן כי בקשת הדחייה צריכה להיות כדין הן על בסיס החלטת בית המשפט המחוזי והן על סמך סתירות לכאורה בעמדותיו הקודמות של פרי הגליל ביחס להפרת הסכם מכר ופסק הבוררות. למרות ניסיונה של עו"ד פרי הגליל לדחות את התביעה על הסף, מצא בית המשפט כי שתי עילות התביעה עומדות בפני עצמן: האחת נוגעת לאכיפת פסק הבוררות והשנייה להפרת הסכם המכר. פרי הגליל טען כי הליך הבוררות יצר מכשול פרוצדורלי בפני בוגפן, ומנע את אכיפת החלטת הבורר. עם זאת, בית המשפט דחה זאת בקובעו כי הסירוב לקיים את פסק הבוררות או לקיים את החובות הכספיים היווה בסיס תקף לתביעתה של בוגפן. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי לא נפלה טעות חמורה המצדיקה התערבות. גם אם הוא קשור לאותה עילה, הליך הבוררות אינו משפיע על תקופת ההתיישנות, וההליך המקורי נמשך, כאשר דרישת התשלום נמשכת כהארכה ישירה. לפיכך נדחתה בקשת הדחייה, ופרי הגליל חויבה בכיסוי הוצאותיו המשפטיות של בוגופן בסך 8,000 שקל. פסק הדין ניתן ב-14 בפברואר 2021 וקבע כי ניסיונותיה הפרוצדורליים של פרי הגליל לחסום את האכיפה אינם תקפים.