ת"א 2381/08

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה ותביעה שכנגד בנוגע לחנות שמכרו התובעים לנתבעים מס' 1 ומס' 2. בתביעה העיקרית נטען כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר בכך שלא שילמו את מלוא התמורה והמע"מ בגין העסקה, ביקשו לבטל את ההסכם וביקשו סעד כספי. בתביעה שכנגד נטען כי התובעים הפרו את חובתם לרשום את החנות על שם הנתבעת מס' 1, למרות התשלום המלא, ומבקשת סעד הצהרתי וכספי. פסק הדין דוחה את התביעה העיקרית כנגד שני הנתבעים, שכן הטענה כי הנתבע מס' 2 עומד מאחורי ההסכם לא הוכחה והחזקה כי המע"מ כלול במחיר לא הופרכה בשל השיהוי הרב של התובעים בהגשת התביעה, אשר גרם לנזק ראייתי. השיהוי פועל גם נגד טענת התובעים כי מלוא התמורה לא שולמה, בעוד שמסירת החנות תומכת בגרסת הנתבעים. מכאן, שהתביעה שכנגד מתקבלת בחלקה: הנתבע מס' 1 מוכר כבעל החנות ויכול לרשום אותה, אך אי רישומה אינו נחשב להפרה יסודית, והסעד הכספי המבוקש בגין נזק שנגרם עקב אי הרישום נדחה מחוסר ראיות. כל צד אחראי להוצאותיו.