ת"א 3613/09

תקציר

התובעת, חברה לפיתוח נדל"ן, תבעה את הנתבעים בגין אי מילוי התחייבויותיהם על פי הסכם שכירות לחלקת אדמה. התובעת זכתה במכרז לחכירת המגרש מהנתבעים, אך לא יכלה להתחיל בבנייה בשל קיר תמך נדרש שלא נבנה. הנתבעים היו אחראים גם לעבודות פיתוח שלא הושלמו במועד. זאת ועוד, הימצאותה של מערת קבורה בתחומי החלקה, שלא נחשפה על ידי הנתבעים, פגעה ביכולתה של התובעת לממש את זכויות הבנייה שלה. התובעת טענה כי נושאים אלה מהווים הפרה יסודית של החוזה, המזכה אותה לבטל את ההסכם ולתבוע פיצויים. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים. נפסק כי התובעת לא ביצעה בדיקות נאותות טרם חתימת ההסכם, לרבות בדיקת עתיקות, ולכן נשאה בסיכון בנושאים אלה בעצמה. בית המשפט פירש את החוזה כמטיל את האחריות לקיר התמך על הנתבעים, אך מצא כי איחורם בבנייתו, אינו מהווה עילה מספקת לתובע לבטל את ההסכם, מה גם שהתובעת לא העלתה את הנושא אלא לאחר שהתקבלה ההחלטה לבנות את החומה. עוד קבע בית המשפט כי עיכוב עבודות הפיתוח ואי מסירת החזקה בחלקה אינם עילות מספיקות לביטול, שכן נושאים אלה לא הוזכרו בתכתובות קודמות. באשר למערת הקבורה, ציין בית המשפט כי הנתבעים גילו את אפשרות העתיקות במסמכי המכרז, והתובעת הכירה בסיכון זה. מאחר שהנתבעים לא ידעו על מערת הקבורה באופן ספציפי, והתובע לא ערך בדיקות נאותות, קבע בית המשפט כי התובעת אינה רשאית לבטל את ההסכם או לתבוע פיצויים. התביעה נדחתה, אך מאחר שהייתה מוצדקת, הורה בית המשפט לנתבעים לפצות את התובע בגין אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 50,000 ₪.