ת"פ 460/09

תקציר

הנאשם הגיש 13 בקשות לגילוי ראיות וחומרי חקירה, וכן עתירה להסרת החיסיון. הבקשות מתחלקות לשלוש קטגוריות: בקשות לגילוי חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, בקשות לגילוי ראיות לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי ובקשה לגילוי חומרי חקירה חסויים לפי סעיף 45 לפקודת הראיות. התביעה השיבה בכתב לבקשות אלה. השופט קבע כי כל הבקשות צריכות להידון בהרכב הדן בתיק העיקרי, האחראי גם להכריע בעתירות להסרת החיסיון, בהתאם לחוקים הרלוונטיים. עוד ציינה השופטת כי התנהלותו הפסיבית של הנאשם לאורך המשפט – סירובו לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה – אינה מצדיקה את העברת הבקשות לשופט אחר. באשר לבקשות לגילוי חומרי חקירה, קבע השופט כי מרבית החומרים המבוקשים אינם נחשבים ל"חומרי חקירה" כהגדרתם בפסיקה, ולכן התביעה אינה מחויבת לשתף אותם עם ההגנה. אלה כוללים תיקים רפואיים, תיקים אישיים של קטינים במוסדות חינוך, תיקים אישיים של עדי תביעה במשמורת המשטרה, וכן תיקים הנוגעים לקשר המשפחתי הפנימי של משפחת הנפגע הקטין. עוד קבע השופט כי חלק מהבקשות מיותרות, שכן ההגנה כבר קיבלה את החומרים המבוקשים או יכולה לגשת אליהם, לרבות ניירות עבודה של מעבדות לזיהוי פלילי, וחומרים המשודרים ברשת תקשורת. מכל הטעמים הנ"ל דחתה השופטת את בקשות הנאשם. עם זאת, השופטת הדגישה כי הנאשם יכול לבקש לזמן עדים בתיק ההגנה ולהציג מסמכים רלוונטיים, אשר ייבחנו לאחר בחינת הרלוונטיות שלהם והנזק הפוטנציאלי שהם עלולים לגרום. השופט גם המליץ, שוב, כי הנאשם ובאי כוחם יחדלו מהתנהלותם הפסיבית במהלך המשפט. פסק הדין ניתן בנוכחות הנאשם ובאי כוח הצדדים.