ת"א 9124/07

תקציר

המחלוקת נסובה סביב הסכם עסקי בין חברה ליחיד, שמטרתו לבסס קשר עסקי בין החברה לבין מגנה. החברה שכרה את שירותיו של אותו אדם שיפתח דלתות בפני בכירים במגנא ויציג בפניהם את החברה, בתקווה ליצור קשר עסקי, שעשוי להניב עסקאות מסוגים שונים. ההסכם מעניק ליחיד עמלה מכל עסקה עתידית בין שני הצדדים. סוגיית הליבה היא היקפה של עמלה זו ומשך הזמן שבו היא חלה. החברה טענה כי זכותו של היחיד לעמלה מוגבלת לשנתיים מהעסקה הראשונה שנעשתה עם מגנא, בעוד התובעת סברה שהיא חלה על כל עסקה שנעשתה במהלך חיי ההסכם. נקודת מחלוקת נוספת נוגעת לתנאי הביטול; הנתבעת טענה כי ניתן לבטלה בהודעה מוקדמת סבירה, ואילו התובעת טענה כי ניתן לבטלה רק בנסיבות ספציפיות או בהתאם לדיני הפרת החוזים. השופטת פתחה והעירה כי לשון ההסכם אינה מפורשת דיה כדי ליישב אף אחת מהמחלוקות. לפיכך, נבחנו כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים, כמו גם תכליתו האובייקטיבית של ההסכם. נלקחו בחשבון עדויות, תצהירים והתנהגות הצדדים במהלך חיי ההסכם. השופטת מצאה את גרסת התובע משכנעת יותר, ואימצה את הסבריהם לנסיבות גיבוש ההסכם. על פי פרשנות השופטת, זכות העמלה של התובעת חלה על כל עסקה שנעשתה במהלך חיי ההסכם, בכפוף להגבלה של שנתיים מהקבלה הראשונה של כל חוזה בנפרד. פרשנות זו עלתה בקנה אחד גם עם התנהגותם של שני הצדדים, שניהלו עסקים יחד מעבר לשנתיים לעסקה הראשונה שלהם. בנוסף, קבעה השופטת כי ניתן לבטל את ההסכם רק בנסיבות המוזכרות בהסכם עצמו או במקרים של הפרת חוזה. השופטת קבעה כי ההסכם תקף, הורתה לנתבעת למסור דין וחשבון על כל ההכנסות הנובעות מהקשר עם מגנא, וקבעה כי התובעת זכאית לתמורה הנקובה בהסכם כל עוד היא עומדת בתוקפה. התביעות שכנגד שהגיש הנתבע, לרבות תביעה נגד עורך דינו של התובע, נדחו, והנתבע חויב לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובע, יחד עם שכר טרחת עורך הדין.