ת"ק 57628-02-24

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את התפקידים והאחריות ביחסי לקוח-סוכנות נסיעות-ספק בנוגע לעסקת שירות תיירות. הנושא המרכזי היה מעמדה של הנתבעת, שנקבע כי היא של ספק ולא של סוכנות נסיעות גרידא, כלומר התחייבה במישרין לספק שירותי תיירות לתובעים. התיק נסב סביב אי מתן שירותים בשל נסיבות בלתי צפויות – מלחמה וכתוצאה מכך ביטולי טיסות – שלטענת הנתבעת יש לפטור אותם מחובת החזר. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעת לא גילתה לתובעים תנאים חוזיים חשובים, ובראשם הסעיף לפיו ההחזר מותנה בכך שספק המשנה יפצה את הנתבעת. בשל חוסר גילוי זה, סעיף הפטור נקבע כבלתי ישים. בית המשפט קבע, כי החובה החוזית להחזר כספי קיימת משום שחוקי שירותי התיירות והגנת הצרכן מחייבים גילוי ברור של תנאים מהותיים, שלא התקיימו. בית המשפט הדגיש כי מלחמה, בהקשר הישראלי, היא אירוע צפוי, ובכך ערער את טענת הנתבע בדבר מניעת חוזים בשל נסיבות בלתי צפויות. נקבע כי גם לו הייתה מופעלת הגנת המניעה, עדיין הייתה ההשבה ראויה לפי דיני החוזים הכלליים. משכך, חויבה הנתבעת להשיב לתובעים את הסכומים ששילמו, שכן לא ניתן היה להוכיח אחריות כספית ולא הוכחו הוצאות. בנוסף, נדחו תביעות לפיצויים בגין ניהול התביעה, למעט פסיקת הוצאות התדיינות של התובעים. ההחלטה התוותה פיצוי כספי מדויק לכל תובע, תוך ציון סכומים הן בשקלים והן בדולרים, שישולמו בתוך 30 יום, אחרת ייגרמו להם ריבית פיגורים מיום פסק הדין. פסק הדין איפשר אפשרות ערעור לערכאה גבוהה יותר בתוך פרק זמן מוגדר.