ת"א 195/03

תקציר

התובעים, בעלי שתי חלקות קרקע סמוכות לצד כביש 781, תבעו את הנתבעת, חברת דלק, בגין הפרת חוזה. התובעים והנתבעת סיכמו כי האחרונה תכין את התוכניות ותטפל ברישוי הנדרש להקמת תחנת דלק על המגרשים, ואילו הראשונה תחכיר את התחנה לנתבעת לתקופה של כמעט 25 שנה. הנתבעת גם הסכימה שלא להקים תחנת דלק נוספת באזור עד לסיום החוזה. עם זאת, במקביל ניהל הנאשם משא ומתן עם משפחה אחרת, משפחת חאג', להקמה והפעלה של תחנת דלק מתחרה בקרבת מקום. לאחר משא ומתן ממושך, הודיעה הנתבעת לתובעים כי ברצונה לבטל את ההסכם בשל חוסר כדאיות כלכלית. התובעים טענו כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב, הפרה את התחייבויותיה החוזיות וביצעה עוולת מרמה. הם תבעו פיצויים בסך 9 מיליון שקל. הנתבע הכחיש את הטענות והצדדים הציגו תצהירי עדות ראשונית בכתב. בית המשפט מצא את הנתבעת אחראית להפרת חובתה לנהוג בתום לב. בית המשפט קבע כי התנהלותה של הנתבעת לא הייתה הוגנת שכן היא ניהלה משא ומתן הן עם התובעים והן עם החאג'ים, ובסופו של דבר חתמה על הסכם עם האחרונים. בנוסף, ציין בית המשפט כי טענת הנתבעת לאי כדאיות כלכלית מהווה אמתלה להצדקת מעשיה. לתובעים נפסק פיצוי בסך 650,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-100,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, שישולמו בתוך 30 יום.