בג"צ 31765-10-25

תקציר

בג"ץ 31765-10-25 יהודה תרועה נ' משטרת ישראל ואח' **ניתוח משפטי** **מבוא** פסק הדין בעתירה לבג"ץ 31765-10-25 מתמקד בשאלה האם בית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ) הוא הפורום המתאים לדון בעתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיבים לבטל את ההחלטה להפסיק את שירותו של העותר כמתנדב במשטרה. **ההחלטה המשפטית העיקרית** בית המשפט, בהרכב השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, החליט לדחות את העתירה על הסף, בשל קיומו של סעד חלופי. **הסעד החלופי - בית המשפט לעניינים מנהליים** הנימוק המרכזי לדחיית העתירה הוא שהסעד החלופי הולם נמצא בבית המשפט לעניינים מנהליים. השופט גרוסקופף, שכתב את פסק הדין, הסביר זאת כך: 1. **סמכות לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים:** סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ופרט 37(1) לתוספת הראשונה לחוק, מקנים לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות לדון בנושאים הנוגעים למעמדם המקצועי של שוטרים. 2. **"פיטורין" ו"שחרור מן השירות":** לפי סעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, בתי המשפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון ב"פיטוריו [של שוטר] מן החיל [...] או שחרורו מן השירות". 3. **פרשנות מרחיבה של הסמכות:** פסקי דין קודמים של בג"ץ הרחיבו את הפרשנות של סעיף זה. בפרט, נקבע בבג"ץ 2294/11 דראושה נ' ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי (23.5.2011) כי גם החלטה המפסיקה את **התנדבותו** של אדם במשטרה נופלת בגדרי סמכות זו. המשמעות היא שהפסקת שירות מתנדב נחשבת כ"שחרור מן השירות" כמשמעותו בחוק, ולכן נדונה בסמכות בתי המשפט לעניינים מנהליים. 4. **אסמכתאות נוספות:** בית המשפט הפנה גם לפסקי דין נוספים (בג"ץ 67703-09-25 מזרחי נ' ראש יחב"מ משטרת ישראל (28.11.2024); בג"ץ 2620/12 סלאמה נ' השר לביטחון פנים, פסקה 4 (11.6.2012); בג"ץ 2993/22 סבן נ' השר לביטחון פנים, פסקאות 12-9 (12.7.2022)) אשר תומכים בפרשנות מרחיבה זו של סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בנושאים הקשורים למעמד אנשי משטרה, לרבות מתנדבים. **החידוש המשפטי / העיקרון המשפטי** העיקרון המשפטי המרכזי המודגם בפסק דין זה הוא **דוקטרינת הסעד החלופי**. דוקטרינה זו קובעת כי בית המשפט העליון (בג"ץ) לא יידרש לעתירות המובאות בפניו, אם קיימת בפני העותר דרך יעילה ומוצדקת אחרת לקבלת הסעד המבוקש. במקרה זה, החידוש מתבטא בהחלת דוקטרינת הסעד החלופי גם על עתירה הנוגעת להפסקת שירותו של **מתנדב** במשטרה, ובכך שהוא מבהיר כי לבית המשפט לעניינים מנהליים קיימת סמכות שיפוט ייחודית לדון בנושאים אלו, מכוח פרשנות מרחיבה של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים ופקודת המשטרה. **השלכות** פסק הדין מחזק את מעמדו של בית המשפט לעניינים מנהליים כפורום המרכזי לדיון בסכסוכים מנהליים הנוגעים לשירות במשטרה, לרבות מעמדם של מתנדבים. הוא מצביע על מגמה של הפניית סכסוכים אלו לבתי המשפט הייעודיים, כחלק ממדיניות שיפוטית של יעילות ומיקוד סמכויות. בכך, העתירה של יהודה תרועה נמחקה, אך טענותיו שמורות לו ויכול להעלותן בפני בית המשפט המוסמך.