בר"ע 46/71
פסק-דין עליון
תקציר
מדינת ישראל ערערה על צו מניעה לבית המשפט המחוזי המונע מבנק (המשיב השני) לשלם למדינה את סכום הערבות עד לבירור חבות לקוח הבנק (המשיב הראשון). הערבות המדוברת ניתנה במסגרת חוזה בין המדינה לבין המשיב הראשון לאספקת בשר קפוא. הבנק הסכים לשלם למדינה על פי דרישתו הראשונה אם המשיב הראשון לא יעמוד בהתחייבויותיו החוזיות. בית המשפט העליון קבע כי חבות הבנק אינה תלויה בחוזה הבסיס וכי תנאי התשלום שלו אוטונומיים. מטרתה של ערבות כזו היא להבטיח את ביטחונו המרבי של הנושה (המדינה) ולהגן עליו מפני כל התנגדות שהחייב עשוי להעלות. הבנק, כערב, אינו נושא באחריות להעריך את ביצועי החייב. עוד קבע בית המשפט כי עילות החבות של החייב והערב אינן בהכרח זהות. לפיכך, זכות הפירעון של המדינה מהבנק אינה מותנית בהתחייבות החברה למדינה. צו המניעה הארעי הוסר, וערעור המדינה התקבל. החברה חויבה לשלם את הוצאות המשפט של המדינה הן ברמת המחוזי והן ברמת בית המשפט העליון.
בר"ע 46/71 מדינת ישראל, אגף יבוא המזון, משרד המסחר והתעשיה נ' החברה הא"י לקירור והספקה בע"מ, בנק לסחר חוץ בע"מ, בבית-המשפט העליון, [31.3.71], עליון (31.3.1971)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.