ע"פ 7517/15

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים שנגזרו על ארבעה משיבים שקשרו קשר ליידות אבנים ובקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות ויהודיות בירושלים במשך מספר חודשים. נמצא כי המעשים בוצעו ממניעים אידיאולוגיים, ובית המשפט הכיר בחומרתן ובמסוכנותן של העבירות, שלמרבה המזל לא גרמו לפגיעה גופנית. כל אחד מהמשיבים הורשע בשורה של סעיפי אישום, בהם ייצור נשק, חבלה בכוונה, הצתה וניסיון תקיפה. בית המשפט המחוזי שקל את נסיבותיו האישיות של כל אחד מהמשיבים והטיל עונשים שנעו בין 24 ל-66 חודשי מאסר, לצד פיצוי כספי לנפגעים. התביעה ערערה על גזרי הדין בטענה שהם אינם מספיקים בהתחשב באופי הפשעים ובחומרתם, וקראה להחמיר את העונשים כדי להרתיע מפני התקפות דומות על רקע אידיאולוגי. מנגד, טענו הסנגורים כי גזרי הדין ראויים, וחלקם ניסו להמעיט במניע האידיאולוגי. השופט נ' סולברג פירט את שיקולי גזר הדין והגיע למסקנה כי אף שעונשי בית המשפט המחוזי ראויים בדרך כלל, ניתן להחמירם במקצת. סולברג הציע להוסיף 16 חודשים לעונשו של המשיב 1, 10 חודשים למשיב 2, 6 חודשים למשיב 3 ו-14 חודשים למשיב 4. השופט י' עמית והמשנה לנשיאה א' רובינשטיין הסכימו עם פסק דינו המקיף של סולברג, והדגישו את אופיין המאורגן והמסוכן של העבירות, ואת הצורך שמערכת המשפט תמלא את תפקידה בהרתעה מפני מעשים כאלה.