תאד"מ 30640-08-21

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבעים בסכסוך על חוזה שכירות למגורים. חוזה השכירות המקורי היה לתקופה של שנה, כאשר הנתבעים התגוררו בדירה כשוכרים. בתום תקופה זו הסכימו הצדדים באופן בלתי פורמלי להאריך את חוזה השכירות בשנה נוספת, כפי שמעידים תשלום דמי השכירות על ידי הנתבעים לתקופה זו והתנהלותם. עם זאת, מצבה של הדירה בשנה השנייה לאכלוס הפך אותה ללא ראויה למגורים. היו בעיות של נזילות ורטיבות קשה שגרמו לעובש, שהתובע (המשכיר) לא טיפל בהן למרות שידע עליהן. בנוסף, חוו הנתבעים רעש חריג והפרעות מדירה שכנה, אשר השפיעו באופן משמעותי על הנאתם השלווה מהנכס המושכר. צירוף נסיבות אלה הצדיק את ביטולו המוקדם של הסכם השכירות על ידי הנתבעים, שכן מדינת הדירה הפרה את החוזה. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא סירבו להחזיר את המפתחות ולא היו אשמים בסיום החוזה. זאת ועוד, תביעת התובעת להוצאות פינוי ושיפוץ לא נתמכה וסותרת במסמך סיום חתום על ידי הצדדים. ככלל, קבע בית המשפט כי התנהלות הנתבעים הייתה סבירה ודחה את טענות התובעת, תוך שהוא מורה לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והתווה את זכות הערעור על ההחלטה.