ע"א 891/75

תקציר

הערעור מתייחס לפרשנות סעיף בתנאים הכלליים של מפעל החיסכון בבניין של משרד השיכון, שעניינו זכותם של חוסכים לקבל הלוואת משכנתא מהמיזם באמצעות מוסד פיננסי ייעודי ממשלתי. השאלה היא מי קובע את סכום ההלוואה בפועל, הדייר או משרד השיכון. בית המשפט העליון, בדעת רוב, קבע כי יש להתחשב בכוונת הצדדים, כפי שהיא עולה מלשון החוזה, גם כאשר מפרשים חוזה שהמדינה צד לו, תוך התחשבות גם ברקע ובנסיבות הסובבות את החוזה. במקרה זה, זה מתפרש כמשרד ממשלתי המעניק את ההלוואה הקובע את סכום ההלוואה בפועל. עם זאת, השופט ח' כהן, בדעת מיעוט, טען כי הסעיף מבסס את זכותו של הדייר להשלים את מימון דירתו באמצעות קבלת הלוואה בשיעור של עד 40% משוויה. דעת הרוב סברה כי הנוהג הקבוע של משרד השיכון הוא לקבוע סכום הלוואה אחיד, שגם המשרד וגם הדיירים הבינו שייקבע על ידי המשרד. בית המשפט קיבל אפוא את הערעור וביטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דחה את עתירת המשיב והורה לו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשתי הערכאות.