מ"ת 21268-09-20

תקציר

פסק הדין דן בעילות לבחינה מחודשת של החלטת מעצר. על פי החוק, בחינה מחודשת אפשרית רק אם התגלו עובדות חדשות, הנסיבות השתנו או שחלף זמן ניכר מאז התקבלה ההחלטה. ההגנה טענה כי חלף די זמן כדי להצדיק דיון חוזר, אך השופט חלק על כך, בנימוק של הסכנה הנשקפת מהמבקש והיעדר כל שינוי נסיבות או ראיות חדשות. השופט התייחס גם לתסקיר שירות המבחן שהצביע על סיכון גבוה שהמבקש יבצע עבירות נוספות. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית "חלונות הפיקוח" בעת מעצר בפיקוח אלקטרוני, תוך הדגשת אופיים החריג והעילות המצומצמות שבגינן ניתן לפתוחם. השופט העיר שתי הערות מקדימות: ראשית, כי כבילה אלקטרונית היא כבר פשרה בין מעצר מלא למעצר בית, ושנית, כי בקשותיו של המבקש לטיפול רפואי נענו בנדיבות. השופט בחן כל אחת מהעילות האפשריות לחלונות הפיקוח ומצא כי מלבד הטיפול הרפואי, אף אחת מהן אינה חלה במקרה זה. השופט דחה גם את טענת ההגנה כי יש לתת למבקש חלון פיקוח להפעלה, שכן מדובר בהארכה בלתי סבירה של מתן הטיפול הרפואי. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי אין מקום לשקול מחדש את החלטת המעצר או לפתוח חלון פיקוח קבוע, במיוחד נוכח הסכנה הנשקפת מהמבקש. השופט הדגיש כי תנאי מעצרו של המבקש מאזנים בין הגבלת החירות לבין ביטחון הציבור וכי לכל בקשה לעזוב את שטח המעצר ניתנו תשובות ספציפיות. זכות הערעור נשמרה, וההחלטה הוגשה לצדדים ולנציב.