בש"פ 1830/12

תקציר

בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין מעצרו של המבקש נדחתה. נגד המבקש ובן דודו הקטין הוגשו כתבי אישום, בין היתר, בגין התפרעות וניסיון לתקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות. בית משפט השלום הורה על מעצרם עד תום ההליכים, אך בית המשפט המחוזי נעתר לערעורו של הקטין והורה על שחרורו למעצר חלופי בבית הוריו. המבקש טען כי המשך מעצרו, בעוד בן דודו משוחרר, מהווה אפליה והדגיש את היעדר עברו הפלילי. עם זאת, השופט קבע כי אין הצדקה למתן רשות ערעור, שכן המקרה לא עורר שאלה עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הנסיבות מצדיקות את ההבחנה בטיפול בין המבקש לבין בן דודו. השופט התייחס בקצרה לטענתו של המבקש בדבר אפליה כלפי בן דודו, אך ציין כי הדין החל על קטינים שונה בשיקולים של חלופות מעצר. בנוסף, השופט ציין כי לא נקבעו מועדים לדיוני הוכחות בעניינו של המבקש והביע ביטחון כי הצדדים יקלו על הליך השימוע, בהתחשב במעצרו של המבקש. בקשת רשות הערעור נדחתה בסופו של דבר.