ת"א 389/96

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת התובע לפיצויים בעקבות תאונת אופנוע שהותירה אותו פצוע קשה ומשותק. השופט קיבל את טענת התובע כי התאונה אירעה בעת שהיה נוסע ולא הנהג, ולכן הורה לנתבעים – הנהג הנתבע וחברות הביטוח שלהם – לפצות את התובע. פסק הדין מתאר את ההליכים הממושכים, לרבות תיקונים בתביעה והסדרים פרוצדורליים. לאחר מכן הוא מפרט את נזקיו של התובע, תוך שימת דגש על דרגת נכותו הגבוהה ועל ההשפעה על חיי היומיום שלו. השופטת דנה במחלוקות הנוגעות להכנסותיו וכושר השתכרותו של התובע טרם התאונה, תוך הכרה ברוחו היזמית אך גם בפגמים בדיווחי המס שלו. פסק הדין קובע את הכנסתו של התובע בעת התאונה ומעריך את יתרת כושר ההשתכרות שלו, ומזכה אותו בפיצוי בהתאם. הוא גם מחשב תשלומים עבור אובדן רווחים בעבר ובעתיד. השופטת מנתחת בהרחבה את הסיוע לו זקוק התובע, ופוסקת לו פיצוי בגין עזרה מבני משפחה וטיפול סיעודי עתידי. פסק הדין מתייחס לצרכי הדיור של התובע, שכר הדירה בעבר ובעתיד והתאמות למגוריו. כמו כן מחושבות הוצאות ניידות, לרבות רכישה ואחזקה של רכב המותאם לצרכיו. השופט פוסק לתובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות ופרא-רפואיות, לרבות פיזיותרפיה, הידרותרפיה, רכיבה טיפולית, תרופות וטיפולי פוריות. פסק הדין דוחה את תביעת התובע לשירותי ליווי אך פוסק לו פיצוי בגין אביזרים וציוד לפעילות פנאי. לבסוף, השופט קובע את הנזק הלא ממוני ומחשב את סך הפיצויים לאחר ניכוי דמי ביטוח לאומי ותשלומים קודמים ששילמו הנתבעים. לתובע נפסק סך של 3,615,930 ₪ בתוספת הוצאות משפט, כאשר הנתבעים נושאים בהוצאות נוספות. כל תשלום תכוף נוסף של הנתבעים ניתן לנכות מסכום זה.