ע"א 4835/07

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בתובענה שהגישו המערערים – חלק ממייסדיה ובעלי מניותיה של המשיבה 6 – נגד המשיבים 1 עד 5, בטענה להפרת מספר הסכמים הנוגעים להעברת מניות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה נגד המשיבים 1 עד 5 מחוסר יריבות, אך דחה את בקשתם לדחות את התביעה נגדם. הערעור נסוב סביב מעמדם של המערערים בהליך. בינתיים הגיש המשיב 1 ערעור שכנגד, בטענה כי למנכ"ל משיבה 6 לא היה אישור ליזום את התביעה. המערערים ביקשו לדחות את הערעור שכנגד, בטענה שהוא הוגש שלא כדין שכן הוא אינו עוסק באותו נושא ומופנה כלפי צד שאינו מערער. לטענתם, הערעור שכנגד היה צריך להיות מובא בפני בית המשפט המחוזי או כערעור נפרד לבית המשפט העליון. המערער שכנגד מתנגד לבקשה, בטענה כי הערעור והערעור שכנגד קשורים זה בזה. בית המשפט פוסק לטובת המערערים, קובע כי הערעור שכנגד הוגש שלא כדין ומורה על הסרתו מן הרשומות. הואיל והמערער שכנגד קיבל סעד מלא בבית משפט קמא, הרי שהערעור שכנגד כנגד המערערים הוא חסר משמעות, ומהותית הוא מופנה אך ורק כלפי המשיב 6, שלא ערער. אין קשר בין שני ההליכים, והערעור שכנגד עוסק בשאלות שונות. אשר על כן, בקשתו של המערער שכנגד מתקבלת, והמערער שכנגד חויב לשלם למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.