המנ"א 19641-05-26

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף – בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור **רקע כללי:** החלטה זו עוסקת בבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הליך קודם, בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעה רכושית שהוגשה על ידי המשיבה 1. המבקש טוען כי נדרשת הארכה עקב עומס חריג במשרדו, גיוס בא כוחו למילואים ונסיבות אישיות נוספות. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, בטענה כי מדובר במשיכת זמן נוספת וכי התנהלות המבקש לאורך ההליך אינה מצדיקה מתן ארכה. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הארכת מועד להגשת הליך ערעורי:** תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, קובעת כי הארכת מועד להגשת הליך ערעורי מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים". קיומם של טעמים אלו נבחן באופן פרטני לכל מקרה, תוך התחשבות בגורמים שונים כגון: * **טעם האיחור ומשכו:** הסיבה לאיחור והזמן שחלף. * **מהות ההליך:** סוג ההליך ומשמעותו. * **סיכויי ההליך לכאורה:** הערכה ראשונית של סיכויי ההצלחה של הערעור. * **מידת ההסתמכות של הצד שכנגד:** האם הצד שכנגד הסתמך על כך שהמועד חלף. * **נסיבות חיצוניות אובייקטיביות:** עדיפות לנסיבות שאינן בשליטת בעל הדין. 2. **עומס עבודה כ"טעם מיוחד":** ככלל, עומס עבודה אינו נחשב ל"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד. ההיגיון מאחורי קביעה זו הוא שעל עורכי דין לצפות עומסי עבודה ולהיערך בהתאם. (ראו: ב"ש 1017/82 בויארין נ' אברבך; בש"א 5800/06 עדאל נ' מדינת ישראל). 3. **מצב החירום המיוחד – גישה ליברלית:** במקרים בהם בקשת הארכה נובעת מהשלכות מצב החירום המיוחד (כגון מבצע "שאגת הארי" במקרה זה), נדרשת גישה ליברלית יותר. זאת, לאור ההשפעה האובייקטיבית של מצב החירום על יכולתם של בעלי דין ועורכי דין לנהל הליכים משפטיים במועדם. (ראו: רע"א 2682/20 ראובן סרוגו חברה לבניה בע"מ נ' לב ארי; בש"א 1223/20 British Airways PLC נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת). 4. **חובת פירוט ונימוק:** גם במסגרת מצב החירום, אין די בהעלאת טענות סתמיות. על מבקש הארכה מוטלת החובה לפרט באופן סדור, מפורט ומנומק את הסיבות לאיחור, תוך תמיכה בראיות (כגון תצהיר). (ראו: בש"א 4356/20 פלונית נ' האפוטרופוס הכללי; בש"א 7556/20 פלוני נ' פלונית). 5. **עיתוי הגשת הבקשה:** עיתוי הגשת הבקשה להארכת מועד הינו גורם מהותי שיש לשקול. הגשת בקשה "בדקה ה-90" (סמוך מאוד לתום המועד המקורי) מחייבת הסבר משכנע ומנומק. (ראו: בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן נ' רשות מקרקעי ישראל). 6. **ניקיון כפיים ותום לב:** פנייה לערכאות שיפוט מותנית, ככלל, בניקיון כפיים ותום לב מצד הפונה. התנהגות חריגה או ניסיונות למשיכת זמן עשויים להשפיע על ההחלטה בנוגע להארכת מועד. **ניתוח ההחלטה והחידושים:** הרשם רון גולדשטיין מבצע ניתוח מדוקדק של טענות הצדדים אל מול הדין הקיים. נקודות מרכזיות בהחלטתו: * **הכרה במצב החירום:** הרשם מכיר בהשפעת מצב החירום המיוחד על יכולת ההתנהלות המשפטית ומציין כי נדרשת גישה ליברלית יותר. זהו יישום של פסיקה קיימת אשר התגבשה בעקבות אירועים ביטחוניים ומשבר הקורונה. * **ביקורת על אופן הגשת הבקשה:** למרות ההכרה במצב החירום, הרשם מבקר בחריפות את אופן הצגת הבקשה. הוא קובע כי הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות מספקות וכי הטענות לעומס עבודה ולנסיבות אישיות אינן מפורטות די הצורך. זוהי דוגמה ליישום הדרישה לנימוק מפורט ומגובה בראיות. * **החשיבות של עיתוי הגשת הבקשה:** הרשם מדגיש את הקושי העולה מהגשת הבקשה סמוך מאוד לתום המועד המקורי, ללא הסבר מספק לכך. הדבר מראה על ההקפדה על עקרונות סדר דין, גם כאשר חלים דינים מיוחדים. * **פשרה זהירה:** נוכח הגישה הליברלית הנדרשת עקב מצב החירום, וכן בהתחשב בנסיבות האישיות שעלו (כגון שירות המילואים), הרשם בוחר ליתן ארכה קצרה ומדודה. זוהי דוגמה לאיזון שבין הצורך להקפיד על דיני סדר הדין לבין הרצון להגמיש את הכללים במצבים חריגים. ההחלטה מראה כי במקרים מסוימים, נסיבות אישיות הקשורות למצב החירום, גם אם אינן "אובייקטיביות לחלוטין" במובן הצר, עשויות להישקל. * **שקיפות (סעיף 7):** הדרישה לציין את דבר מתן הארכה בפתח ההליך הערעורי נועדה להבטיח שקיפות ולהודיע לצדדים כי ההליך הוגש באיחור באישור בית המשפט. * **הימנעות מצו הוצאות (סעיף 8):** החלטה זו משקפת נטייה מסוימת להימנע מהטלת הוצאות במקרים של הארכת מועד, במיוחד כאשר ישנם שיקולים הנוגעים למצב החירום או לנסיבות אישיות, אלא אם כן ההתנגדות לבקשה הייתה מוצדקת באופן מובהק. **חידושים משפטיים:** למרות שההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מהפכני, היא מהווה דוגמה חשובה ליישום עקרונות קיימים בנסיבות חדשות. החידוש נעוץ בהקשר של "מצב החירום המיוחד" כגורם שיש לשקול אותו בגישה ליברלית, תוך הדגשת הצורך בפירוט ונימוק גם במקרים אלו, וכן הדגשת חשיבות עיתוי הגשת הבקשה. הרשם מדגים כיצד בית המשפט מנווט בין שמירה על סדרי דין לבין מתן מענה גמיש למציאות המשתנה, במיוחד תחת השפעת מצבים חריגים. **סיכום:** החלטת הרשם גולדשטיין מדגימה את המורכבות הכרוכה בבקשות להארכת מועד, במיוחד כאשר הן מוגשות תחת נסיבות חריגות של מצב חירום. היא מאזנת בין הדרישה לניקיון כפיים, סדר דין ותום לב, לבין הצורך בהתחשבות בהשלכות אובייקטיביות של מצבים ביטחוניים ואישיים על בעלי הדין. אף שהארכה שניתנה היא מצומצמת, היא משקפת את הגישה הזהירה אך הגמישה של בית המשפט במקרים אלו.