ב"ל 31693-08-14

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין דמי פגיעה בעבודה של המערער בעקבות תאונת דרכים בשנת 2011. המערער חלק על החלטת הוועדה במספר סעיפים, וטען כי הוועדה הייתה מוטה ונעולה בעמדתה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת ודחה את מרבית טענות המערער. הערעור התקבל בחלקו, והורה לוועדה לבחון מחדש את תלונתו של המערער על טינטון, בין אם באמצעות התייעצות עם מומחה ובין אם באמצעות הוספת מומחה בתחום אף אוזן גרון לוועדה. כן הונחה הוועדה להתייחס לתלונותיו הנפשיות של המערער והקשר שלהן לתאונה. ההחלטה להשאיר את ההרכב הנוכחי של הוועדה הייתה מוצדקת בהתבסס על פסיקה קודמת. פסק הדין הדגיש את היקף התערבותו המצומצם של בית המשפט בערעורים על ועדות רפואיות, המוגבל לבחינת טעויות משפטיות, ונמצא כי החלטת הוועדה עומדת באמות המידה הנדרשות. שני הצדדים חויבו בהוצאות, שכן הערעור התקבל באופן חלקי, והוועדה נדרשה להתכנס מחדש כדי לדון בסוגיות שפורטו בפסק הדין.