עע"מ 1785/18
החלטה עליון
תקציר
חברה הגישה עתירה נגד החלטת ועדת המכרזים של המדינה לדחות את הצעתה למכרז הקשור לטיפול בקרקע מזוהמת באילת. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, והוביל את החברה להגיש עתירה מנהלית ובקשה לסעד זמני לעיכוב ביצוע פסק הדין. המדינה התנגדה לבקשה, בטענה כי היא נעשתה בטרם עת וכי החברה לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. הערעור עסק בפרשנות תנאי הסף למכרז ובהכשרתה של חברה אחרת כזוכה. השופטת, לאחר ששקלה את הטענות ואת אופי המכרז, שמטרתו הייתה לפנות פסולת מזהמת מאזור מגורים, דחתה את הבקשה לסעד זמני. הם קבעו כי העיקרון הכללי של אי שיהוי החלטות בערעור חל במקרה זה. זאת ועוד, קבע השופט כי החברה המערערת לא הוכיחה די הצורך כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה, במיוחד נוכח הצורך הדחוף בהסרת הזיהום ואופיו בר הפיצוי של נזקים פוטנציאליים. הבקשה נדחתה, והחברה חויבה לכסות את הוצאות המשיבים.
עע"מ 1785/18 אולניק חברה להובלה, עבודות עפר וכבישים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, ערן י.ד. בע"מ, עליון (11.3.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.