ת"פ 58770-07-22

תקציר

הנאשמים הורשעו בייצור ושימוש בבקבוקי תבערה נגד קורבן ערבי תמים ששהה בחוף הים של אולגה, תוך סיכון חיי אדם ופגיעה בביטחון הציבור על רקע גזעני. למרות שלא נגרם נזק פיזי, הסכנה הפוטנציאלית והפגיעה הממשית בתחושת הביטחון של הנפגע נחשבו חמורות. בית המשפט בחן את תכנון הפיגוע וביצועו, את פוטנציאל הפגיעה ואת המניע הגזעני, וקבע כי מדובר במעשה בריוני של ערנות. השימוש בבקבוקי תבערה, הנחשבים לכלי נשק, והיעדר התגרות, הצדיקו עונש חמור. השופט התייחס למספר מקרים קודמים והדגיש את חומרת העבירות ואת הצורך בהרתעה. כן נלקחו בחשבון נסיבותיו של כל נאשם: נאשם 1 היה בן 22, ללא עבר פלילי והיה עצור ברציפות; נאשם 2 היה הצעיר ביותר בגיל 18, בעל נסיבות חיים קשות וללא עבר פלילי; נאשם 3 היה בן 25, בעל הרשעה קודמת בהריגה, ומצא יציבות במשפחתו החדשה. למרות שתסקיר שירות המבחן המליץ להקל על נאשם 3 בשל פוטנציאל השיקום, בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את שלום הציבור וההרתעה, במיוחד נוכח המניע הגזעני. על כל אחד מהנאשמים נגזרו 42 או 45 חודשי מאסר, עם 12 חודשי מאסר נוספים אם ישוב ויפגע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו, וחויב לשלם 3,000 שקל כל אחד כפיצוי לקורבנות.