ת"א 60930-05-23

תקציר

הנתבעת הואשמה בכך שהפרה את הסכם הפשרה, עליו חתמה עם התובעת, בכך שלא דיווחה על שינויים בשימוש ובשטח המחנות שבשליטתה כנדרש לפי סעיף 4. בית המשפט מצא את הנאשמת אשמה בהפרה זו, שכן היא לא דיווחה על שינויים שחלו למעלה משנה וחצי, בנוגע לשימוש בשטחים כקרקע חקלאית. הנתבעת גם לא השיבה לבקשות התובעת לקבלת מידע, תוך התעלמות מהתחייבויותיה על פי הסכם הפשרה. בתוך כך, התובע הוציא לנתבע הודעות שומה בגין ארנונה, אשר הנתבע לא התנגד להן, ביחס לשנים 2020-2022. מאחר שהנאשם לא ערער על כך במגבלות הזמן שנקבעו, הן הפכו למחייבות. עוד קבע בית המשפט כי טענות הנתבעת בדבר תשלום יתר וסיווג הקרקע אינן תקפות. לפיכך, הנתבעת חייבת לתובע את הארנונה המפורטת בשומות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום מלוא הסכום, בצירוף אגרות בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 7,297,950 ₪.